"סתיו כותבת על דיכאון"

כשהייתי בת 7, הייתי בחוג התעמלות קרקע, אבל אחרי שנה של עבודה, עדיין לא עברתי את שלב 2. אני זוכרת את היום שניסיתי לעשות סיבובים על הטרמפולינה, אמרתי למדריכה שלי, "אני לא יכולה לעשות שום דבר כמו שצריך!" היא אמרה לי, "בואי נחשוב על דברים שאת יכולה לעשות נכון; ספרי לי דברים שאת אוהבת בעצמך." לבסוף אמרתי לה, "אני לא יכולה. אני שונאת כל דבר בעצמי והלוואי שהייתי מתה". הייתי בת 7. ביום הולדתי ה-9 קיבלתי את חתיכת העוגה הכי גדולה ולפני שלקחתי את הביס הראשון היא נפלה על הרצפה. מתג בראשי כבה ונסגרתי לחלוטין. לא רציתי שאמא שלי תתן לי עוד עוגה. במשך כל היום ישבתי לבד על הספסל בזמן שהילדים ממשיכים להנות. ההורים שלי לא ידעו שהילדה הקטנה שלהם שתמיד ראתה את חצי הכוס ריקה צפויה לבעיה הרבה יותר גדולה מהתקפי זעם של ילדים. דיכאון גדול יותר מעצב על אירוע מתרחש. זה מעוות לחלוטין את צורת החשיבה של אדם, מגדיל את רגשותיו ומעוות את האופן שבו הוא מתנהל בחיי היום יום שלו.

אי הבנה של ההבדל בין דיכאון לעצבות מובילה אנשים רבים לאבחון שגוי של עצמם. חשוב להבין את ההבדל בין השניים על מנת להימנע מהדרדרות של מחלת נפש קשה לרגש אנושי רגיל. כמה מכם שמעו אי פעם אנשים אומרים משהו כמו, "הרגע נכשלתי במבחן שלי, אני כל כך מדוכא"? נשמע מגוחך נכון? אבל העובדה שאנשים משתמשים במחלות נפש כדי לתאר רגשות אנושיים טבעיים, כמו עצב ועצבנות, היא הרבה יותר מגוחכת מהתוכן האמיתי של המשפטים האלה.

מכון הבריאות, ששיתף פעולה עם מחלקת הבריאות של הרווארד, מתאר דיכאון כ"הפרעת מצב רוח נפוצה ומחלישה. יותר מסתם עצב בתגובה למאבקים ולכישלונות של החיים, דיכאון משנה את האופן שבו אתה חושב, מרגיש ומתפקד בפעילויות היומיומיות. זה יכול להפריע ליכולת שלך לעבוד, ללמוד, לאכול, לישון וליהנות מהחיים". אנשים רבים טועים לעתים קרובות בעצב, אך למעשה, עצב הוא רגש אנושי רציונלי שאנשים חשים במצבים קשים. עם זאת, דיכאון הוא מצב רגשי חריג שיכול להתרחש ללא סיבה כלל, ומשפיע יותר מסתם על מצב הרוח. לדיכאון יש השפעה חמורה על הבריאות הרגשית, הנפשית והפיזית שלך. דרך שבה דיכאון משנה את החשיבה שלך היא באמצעות סדרה של מחשבות שליליות אוטומטיות. אחת מהמחשבות השליליות הנפוצות שנראות כמתואמות עם דיכאון נקראת קטסטרופה. תרפיה טובה מתארת ​​קטסטרופה כדבר שקורה, "כאשר אדם רואה בכל התרחשות לא נעימה את התוצאה הגרועה ביותר האפשרית." למשל, אני עם העבודה הזו. יכול להיות שאני יושבת כאן מול המחשב הנייד שלי במשך שעות בלי יכולת להתחיל את העבודה. המחשבה הראשונה שלי היא "וואו, אני טיפשה, אני אף פעם לא אסיים את העבודה שלי אז אולי אפילו לא אתחיל אותה. אני יכולה פשוט להגיד לגברת דלטון שתיתן לי את הניכשל כבר עכשיו כי ממילא אף מכללה לא תקבל אותי אז מה הטעם לנסות?" זה, למעשה, מה שעשיתי בסופו של דבר, וכפי שרבים מכם יודעים, באמת בסופו של דבר עזבתי את הקורס שלי בשנה שעברה בסמסטר השני, כי ראשי המתפתל ומלא שליליות באמת שכנע אותי שאני לא יכולה לעשות את זה יותר.

דיכאון לא רק משפיע על האופן שבו אתה חושב ומרגיש, הוא משפיע גם על האופן שבו אתה מתפקד פיזית, או יותר נכון, לא מתפקד. דיכאון גורם לדברים הפשוטים ביותר להיראות בלתי אפשריים לביצוע. למשל, לקום מהמיטה או להתקלח. ילדים מדוכאים נקראים לעתים קרובות עצלנים בגלל שהם לא מסוגלים לטפל כראוי בעצמם, בהיגיינה שלהם או במטלות שלהם בבית. מכיוון שריכוז הוא גורם עצום בחיי היומיום שלנו, נראה שכמעט בלתי אפשרי להשלים עבודה פשוטה בבית הספר, שיעורי בית, או להקליד עבודה. זה גם מקשה מאוד לשמור על תחומי העניין שלך ולהישאר מחויבים לדברים. אנשים רבים הסובלים מדיכאון נוטים לוותר על התחביבים שלהם לאחר איבוד מוטיבציה מוחלטת לכל מה שקורה בחייהם.

למרות שההתמודדות עם תסמיני הדיכאון עשויה להיראות לפעמים בלתי נסבלת, חשוב להבין שגם אם המחשבות שלך אינן רציונליות, הן עדיין תקפות. זה גם חיוני להבין ששימוש קליל במילה "דיכאון" יכול להיות מאוד מעליב ומשפיל עבור אלה שנאלצים להתמודד עם הכאב והמאבק המתמידים כל יום. לכן אני מבקשת מכם לשקול מחדש את בחירת המילים שלכם בפעם הבאה שתקבלו 6/10 בחידון המדעי שלכם.

-STAV REUVEN (13 באוגוסט 2018)